<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת אמור</h1>
<h2>דף ס.</h2>
הבתולה [ויקרא כ"א]. להוציא האנוסה והמפותה. הקרובה. לרבות הארוסה. בירושלמי [יבמות פ"ו ה"ד] פריך והא אמרת הקרוב(ה) להוציא הארוסה. ותירץ כל חד וחד לפום עניינה, פי' גבי אחותו ארוסה עדיין קרובה לאחיו, אשתו ארוסה אינו קרובה לבעלה. פסק סילוק שמעתא כהן מטמא לאביו אפי' בחזקה, ולאמו דווקא ודאית. ולבנו ולבתו. דווקא בני קיימא ולא נפלים, וכדפי' איזהו נפל (ב)מטמא. לאחיו דווקא מן האב ולא מן האם וכן באחותו. אך באחיו בין גדול בין קטן בין נשוי, ובאחותו אפי' בוגרת ואפי' מוכת עץ ואפי' ארוסה, אך לא בבעולה ואפי' אנוסה ואפי' מפותה. ופירש הרב ר' שמחה משפירא באותן שאין כהן הדיוט מטמא להן, כגון אחיו ואחותו מן האם או אחותו בעולה ואותן המפורשין, אינו יוצא אחר המטה אלא [במבוי] אחר כמו דמפרש בגמרא [סנהדרין י"ח ע"א] הוא נכסה והן נגלין הוא נגלה והן נכסין, כדמפרש גבי כהן גדול משום דדילמא אגב מרירותיה נגע ביה.
<h2>דף קיד.</h2>
ולא יחללו את קדשי בני ישראל [ויקרא כ"ב]. לרבות הסך והשותה פי' קרא יתירה דריש. ופר"ץ דסיכה היא בכלל אכילה אסמכתא בעלמא הוא ולא גזור במקום צערא. וראיה דאמרינן בפרק בתרא דיומא [ע"ז ע"ב] מי שהיו לו חטטין בראשו סך כדרכו ואינו חושש אלא דבמקום צערא לא גזור, לכך [פסק] מותר לסוך שחין או גרב בחלב כבש או בדבר טמא אם יש לו גרב. אך לסוך אותו בשומן דבר שאינו טהור ליפות וכן נמי לסוך קטן בחלב כבש משום תענוג אסור דרבנן ואסמכוה אקרא שהוא בכלל אכילה. אך אם המיניקת סכה התינוק אין צריך למחות דאמרינן [יבמות קי"ד ע"א] קטן אוכל נבילות אין ב"ד מצווין להפרישו כלל. ומטעם זה אם המינקת מאכילתו דבר שאין טהור אין צריך למחות.
